האתר הרשמי של הספר "רזיתי – וזו הייתה רק ההתחלה"

אודות הספר

"כל כך רציתי לרזות, לא להתעסק כל היום במחשבות על אוכל. הייתי נואשת. חשבתי שאין כוח בעולם שיוכל להיות חזק יותר מהתשוקה הבלתי נגמרת שלי לאוכל".

אורלי כרמי, האישה הכי רגילה עלי אדמות, מתארת חיים כמו שרק החיים עצמם יודעים ליצור – רכבת הרים. מה שהתחיל ברצון עז לרזות ולהיגמל מהצורך באכילה כפייתית הסתיים בגילוי חיי שמחה שגרמו (גם) להרזיה. בפתיחות נדירה ובכנות, בספר זה אורלי פותחת צוהר, למשמעות הרגלי אכילה כפייתית, שבהם לא נהוג לשתף. הספר מגולל שתי תקופות חיים של המחברת. בחלקו הראשון מתוארת התמודדות עם הרגלי האכילה הכפייתית המבישה ועם הדיאטות שהיו מנת חלקה, תוך תחושת היותה חריגה בסצנת הדיאטות המקובלת בחברה. הקושי הרב והבלבול בין אוכל שזקוקים לו כדי להישאר בחיים וליהנות ובין אוכל עודף מתוארים באומץ ובגילוי לב. בחלקו השני של הספר מתואר תהליך מפתיע ומיוחד שעברה המחברת, ושלא האמינה שיקרה. "חיפשתי אתונות ומצאתי מלוכה". היא מספרת על תובנות בנוגע למחשבות נסתרות וסמויות בנו שקובעות את המציאות שלנו, תוך ּ ידיעה שלו הייתה נחשפת בצעירותה לעולם שנגלה לה, היו נחסכות ממנה שנים של מאבק, קושי, תסכול, סבל ומאמץ

 "רזיתי – וזו הייתה רק ההתחלה"
 

חופש הוא אי־פחד.
כיוון שאנו, בני האדם, לא יכולים לבטל את הפחד, אני מאמינה שיש לנו חופש לבחור מה לעשות עם הפחד — להיכנע לו, לפחד ולהפסיד את החיים או לחיות באמונה מוחלטת בעצמנו, בחיים, ולממש את חלומותינו, את הווייתנו. לחיות. להיות כאן ועכשיו.

מרכאות
מרכאות
 

הסיפור שלי - אורלי

הגשמתי את מה שרוב האנשים, המתמודדים עם סוגיות משקל חולמים לעשות, אך לא יודעים איך. אני לא ידעתי איך.

רוב חיי הבוגרים חוויתי חיים של אכילה כפייתית. התעסקות אינסופית עם דיאטות.

זה העיק, כאב, היה בשבילי בושה.

חלמתי לרזות.

אבל לא רק לרזות.

במשך כל היום חשבתי מחשבות על אוכל, חוויתי זלילה חסרת המעצורים – למה אני ככה? למה זה קורה לי בלי שליטה? בלי יכולת להפסיק את ההתנהלות הזו.

מהצד הנושא נראה שחוק, חלול, משעמם ומיותר. מה לא אמרו עדיין על דיאטות, קלוריות, ספורט, תוכניות תזונה, תזונה בריאה, עודף משקל – לכאורה הכל נאמר, נסקר ונכתב.

אבל לא.

אף פעם לא מצאתי גלגל הצלה אמיתי בנושא. לא קוסמטי של דיאטה, או תכנית תזונה בריאה. שנים חיפשתי פתרון כזה שיעזור לי במחשבות על אוכל שלא עזבו לרגע. חיפשתי מישהו שמרגיש וחווה את מה שאני עוברת ומרגישה. לא מצאתי.

לא מדובר רק על עודף משקל. קיימים אנשים רבים שחיים בשלום עם עודף משקל והנושא לא מהווה טרדה עבורם.

אצלי היה מדובר במועקה. במחשבות כפייתיות על אוכל, שהביאו לאכילה כפייתית שהובילה לכך שזה קבע את התנהלות חיי. תחושה של חיים ליד החיים.

אחרי 30 שנות התמודדות החיים זימנו לי פתח יציאה, ואחרי מסע - רזיתי. בלי יום אחד של דיאטה. בלי מלחמה.

מה יותר שמח עבורי מכך שרזיתי? וזה היה חלום לרזות. קיבלתי חיים! שקט בראש. אין את 2 הקולות בראש שמתווכחים ביניהם: לאכול? להתאפק? רק פרוסת עוגה אחת? לא, לא.. כן.. לא..

יצאתי למסע. לא היה לי מושג כמה זמן המסע ייארך, אבל לא הייתה לי שום אפשרות אחרת. הגעתי למקום בו לא יכולתי יותר להכיל את התרחיש של עשיית עוד מאותו הדבר וחזרה לנקודת ההתחלה פעם אחר פעם. דייייייי.  הייתי מותשת.

ורזיתי. כתבתי ספר המתאר את המסע שעברתי. בשביל הסיכוי שתהיה מישהי, יהיה מישהו בפינה כלשהי בכדור הארץ, שהתיעוד שלי יועיל להם בדרך כלשהי.

מוזמנים לקרוא את הספר. מוזמנים לכתוב לי. תמיד אהיה עבור מי שזקוקים.

וכמו שאני כותבת בהקדשה בתחילת הספר: הלוואי שכולנו נלמד שמחה אמיתית מהי ומתוכה נחווה את חיינו.

אורלי כרמי
 

המלצות

המלצות

כל כך נהניתי לקרוא את הספר, הלוקח את הקוראים למסע שמתחיל ממקום שרבים חווים - התמודדות עם דיאטה ומשקל ומגיע למחוזות אחרים, מחוזות שונים מאוד מכל מה שהכרתי. ספר מלא השראה. התחשק לי גם לצלול לתוך עצמי. ממליצה בחום לקריאה.

אלה חנוכייב